יחס ההלכה למשפט הבינלאומי: ניתוח הפסיקה וניתוח תהליכי

דוקטורט חלק עברי

למאמר ומהוה מעין סקירה של תוכנית הדוקטורט, שנכתב כארבע שניםלפני סיום העבודה, ראו את המאמר כשהעולם משתנה: המשפט הבינלאומי בהלכה, בתוך אבינועם רוזנק (עורך) הלכה ומטא-הלכה, הוצאת מאגנס וון ליר.

http://www.magnespress.co.il/Book/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94%2c+%D7%9E%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94+%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94.aspx?name=%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94%2c+%D7%9E%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94+%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94&code=45-171039&docNo=3&qid=1

 

Globalization and Halacha

An article in European review of history (2011), discussing the impact of globalization on the processes and structure of Jewish law.

abstact:

Globalism and post-modernity replace the state and modernity as the context in which the Jewish community and Jewish law exist. Legal pluralism and complex relations between society, culture and law gain prominence. This article focuses on the practical and conceptual changes in Jewish law and on the reorganisation of Jewish communities. The changing context requires a new paradigm for the interaction of the Jewish halachic community with all the other agents and institutions. Church–state relations are to be replaced with a multi-player system. Multiple sets of considerations, a variety of strategies, overlapping communities of discourse and complex relations replace the single ‘us–them’ paradigm. The importance and role of coalitions and of incentive structures in the halachic process, as well as for Jewish communal organisation, are also discussed.

 

article available at:

http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13507486.2011.540796#.U8zz5PlSzWE

I also recommed

http://shaashuim.wordpress.com/2014/02/25/slippery-slope-3-and-some-thoughts-on-globalization-in-halacha/

מאמר: האדם, ציונות ומשפט בינלאומי אצל הרב כלפון הכהן מג’רבא

הרב כלפון משה הכהן מג’רבא היה אב דין דין, פוסק ומנהיג קהילה יוצא דופן באי ג’רבא בתוניס מתחילת המאה ועד למותו בשנת . 1950. 

מאמר זה נכתב יחד עם דפנה בצלאל-חורב, דוקטורנטית לספרות מאוניברסיטת בן גוריון ובעלת מאסטר במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית.

תפישתו הייחודית של הרב כלפון על המשפט הבינלאומי, על האדם ועל הציונות זוכים לדיון ועיון מזוויות שונות.

למאמר המלא ראי

http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/IsraelHorev.pdf

 

מאמר: ביקורת חרדית של ריבונות, אינדיבידואליזם ומושג זכויות האדם: הגות לאומית ובין-לאומית דתית של הרב ד”ר יצחק ברויאר

המאמר מנתח חלק מהגותו הבין-לאומית של יצחק ברויאר (1883–1946) – רב, משפטן והוגה חשוב של אגודת ישראל. פרט לפן האוטופי של הגותו, יש לביקורתו ולהגותו השלכות פרגמטיות – שחלקן מקוריות ומעוררות מחשבה. 
ברויאר מבקר בחריפות את המושג “ריבונות”, ורואה בו כפירה. בעיניו הוא העילה המרכזית למלחמות ולסבל אנושי בעולם. לדעתו, ריבונות מתבטאת גם באינדיבידואליזם – ריבונות היחיד. לטעמו, הבסיס האפשרי היחידי לקיום אנושי הוא עליונות שלטון המשפט (האלוהי) – אל מול הפוליטיקה והכוח. 
ברויאר מבקר גם את האוניברסליזם ואת מרכיב ה”זכויות” שבמושג זכויות האדם. לטעמו, שניהם מוטעים מבחינה מושגית, ומרעים את גורל האדם במקום להטיב אותו. הוא מתנגד ללאומיות המוחלטת הרעה בעיניו (ששיאה במדינת הלאום), ומעמיד מולה לאומיות יחסית. הוא מציג את הלאומיות היהודית, את חוקי התורה וההלכה ואת המטא-היסטוריה היהודית כמודל ואופציה חלופיים. הוא גם רואה במשטר המנדטים של חבר הלאומים ובפרויקט המשפט הבין-לאומי התפתחות ראויה ודגם חלופי חשוב. הוא מבקר את ההתפתחות בפועל של המשפט הבין-לאומי ומוסדותיו בזמן אמת

המאמר זכה לפרס צגלה למאמר הסטודנטיאלי הטוב ביותר לשנת תשע”א

 למאמר המלא ראי 

http://hamishpat.colman.ac.il/files/12_2011/05-AmosIsrael.pdf

מאמר על סיכון חיילים מול סיכון אזרחי אויב

המאמר בוחן את הדיון ההלכתי על היחס הראוי בין סיכון חיילים בצד אחד לבין סיכון אזרחים בצד האחר בלחימה. הניתוח בפרק הראשון חושף מגוון דעות רחב ומחלוקות עמוקות בסוגיות רבות העומדות ביסודם של דיני הלחימה. הפרק השני מציג את מגוון הדעות בכמה שאלות ספציפיות. מעיון בשני הפרקים יחדיו עולה כי אין קשר הכרחי בין העמדות בשאלות-היסוד לבין ההכרעות בשאלות הלכה למעשה: בעלי עמדות זהות יכולים לחלוק בהכרעה, ולהפך. שני הפרקים והעיון המשלים בפרק השלישי מפריכים את הדימוי שלפיו יש הסכמה נרחבת בחברה הישראלית לגבי שאלות-היסוד, לגבי ניסוח השאלות המוסריות והמעשיות ולגבי הדרכים לפתירתן של דילמות כאלה. החיבור גם מאתגר את אופן ההצגה של עמדת ההלכה בשיח הישראלי, ומעלה תהיות על אופני ניהול השיח התרבותי, הפוליטי והמשפטי – הן מצד המדינה ומוסדותיה והן מצד הקהילות הדתיות ומנהיגיהן.
להורדת המאמר המלא מאתר כתב העת (הגיליון כולו מומלץ): ראי
http://portal.idc.ac.il/he/lawreview/volumes/17/documents/israel.pdf